נולד בתל אביב בשנת 1947. בין השנים 1969-1973 למד קולנוע בNYU בארצות הברית ופיתח עניין בתחום ההפקה. בשובו לישראל, עבד תקופה קצרה כמנהל הפקה של סרטי תדמית מוזמנים בחברת ההפקה "סרטי אפריל" של רודי כהן. אחרי שירותו כחובש במלחמת יום כיפור, השתלב ב-1974 כמנהל הפקה בחברת ההפקה "סרטי קסטל" של מיכה שגריר, שקלטה באותה תקופה בוגרים טריים רבים של בתי ספר לקולנוע, ביניהם אורי ברבש, אלי כהן, דני שניאור, גדעון גנני ועוד. במהלך שש השנים שעבד בחברה, שימש שחורי כמנהל הפקה של פרויקטים רבים, ביניהם הסרט התיעודי "לעמוד על הרגליים" של אלי כהן (1974), הסדרה התיעודית "יום של חול" (1974-76) ועוד. החל מ-1976 החל לתפקד כאיש מכירות של החברה, ונסע אל תחנות טלוויזיה ברחבי העולם כדי למכור את תוצרתה. ב-1980 עזב את העבודה ב"סרטי קסטל", לאחר שקיבל יחד עם בת זוגו נעמי שחורי הצעה לשמש כמפיקי חדשות בארצות הברית עבור ערוץ ZDF הגרמני.
לאחר שלוש שנים בארצות הברית, שחורי שב לישראל כדי לשמש כמפיק בפועל של הסרט "מאחורי הסורגים" (1984) בבימויו של אורי ברבש. באותה שנה, הקים יחד עם שותפים יהודים-הולנדיים בן אלקרבואוט ולודי בוקן ועם בת זוגו נעמי את חברת ההפקות הבינלאומית "בלבו". במסגרת החברה הפיק שורה של פרויקטים תיעודיים, רובם במימון בינלאומי. כמו כן, ביים במסגרת החברה את "יאנקי סמוראי", סרט תיעודי באורך מלא. לאור הקשיים בהפקת הסרט העלילתי "החולמים" (1987), פרויקט הדגל של החברה, ומותו הפתאומי של השותף אלקרבואוט, "בלבו" הפסיקה להתקיים ובמקומה הקימו בני הזוג שחורי את "בלפילמס", חברת הפקות ישראלית בבעלותם. החברה המשיכה להתבסס באופן ניכר על הפקות דוקומנטריות בשיתוף עם תחנות טלוויזיה בינלאומיות ומתן שירותי הפקה להפקות בינלאומיות. במסגרת החברה, תפקדו כתריאל ונעמי לרוב כמפיקים יוזמים ויוצרים. בין הפרויקטים המרכזיים שהופקו במסגרת בלפילמס: הסרטים התיעודיים "החלום של פנחס" של רות ולק, "השחזור" של אבי מוגרבי, "תל קציר 1993" של דוד פרלוב; חמישה בפרקים בסדרה התיעודית "תקומה"; דרמות הטלוויזיה "האיש שאהב בעברית", "האסיסטנט של אלוהים" ו"דשאים סגולים" ועוד.
מאמצע שנות השמונים, פעל שחורי כחברה הנהלה באיגוד המפיקים ובין השנים 1990-1994 שימש כיושב ראש האיגוד. בתקופה זו הוביל קו אקטיבי, שהתמקד במאבקים על הטלת חובה של הפקת יצירה מקורית על גופי השידור המסחריים החדשים: הטלוויזיה בכבלים וערוץ 2. בשנת 1998 התמנה לתפקיד מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, ושימש בו עד שנת 2019. בתקופה זו הוביל את תהליך הפריחה המחודשת של הקולנוע הישראלי לאחר שנות משבר ארוכות. בתקופתו עלתה הפופולריות של הקולנוע הישראלי בקרב הקהל המקומי, וגם היוקרה שלו בזירת הפסטיבלים הבינלאומיים. שחורי עצמו הפך לנציג הבולט והאהוד של תעשיית הקולנוע הישראלית בשדה הקולנוע הבינלאומי, והוזמן למאות כיתות אמן ברחבי העולם. במקביל לאהדה שנהנה ממנה בעולם וגם בקרב יוצרי הקולנוע המקומיים, והתעקשותו על חופש היצירה, שחורי ניהל סכסוכים עם כמה משחקני המפתח האחרים בתעשיית הקולנוע הישראלית, ביניהם מחלקת הקולנוע במשרד התרבות, קרן רבינוביץ' וחברת סרטי יונייטד קינג.
--------------
מראיין: מרט פרחומובסקי
צילום: אביגיל שפרבר/ הקלטת קול: גילי פרידמן/ איפור: ג'ני קלר/ מפיקה שותפה וניהול הפקה: שירי לוטן
צולם באולפני וירטואלס בתל אביב, 20 ו-27 במאי 2020