"תנועת הרגישות החדשה" הוא שם שהוענק בדיעבד לשורה של יוצרי קולנוע, שפעלו בתעשיית הסרטים הישראלי מאמצע שנות ה-60 של המאה העשרים. יוצרים אלה - ביניהם יהודה (ג'אד) נאמן, יצחק (צפל) ישורון, אברהם הפנר, יגאל בורשטיין, ז'אק קתמור ואחרים - היוו אלטרנטיבה לקולנוע הפופולרי-מסחרי, שהיווה את התוצרת הקולנועית הדומיננטית של התקופה בישראל. אנשי "הרגישות החדשה" יצרו קולנוע בעל אופי אישי ואסתטיקה חדשנית, שהיה מושפע מהקולנוע האירופאי המודרניסטי של התקופה. אף על פי שסרטים אלה לא זכו להצלחה רבה בקרב הקהל, הם זכו להכרה ממסדית ורוב יוצריהם הפכו עם הזמן לבכירים בממסד הקולנועי וקובעי המדיניות שלו.